מה זה סנוזלן? ולמה הוא כל כך טרנדי?
סנוזלן. מהו סוד הקסם?
'סנוזלן'- מקום קסום, אומרים המבקרים. למי שעוד לא מכיר- הסנוזלן הוא חדר לגרייה רב חושית מבוקרת. יש הרבה סגנונות של חדרי סנוזלן והמשותף לכולם, הוא תחושת נינוחות קסומה שמשרה החדר.
הסנוזלן הוא חדר נקי מרעשים ומהפרעות. ולמי שלא ביקר בו עדיין, הנה תיאור קצר: החדר מחופה כולו,רצפתו וכתליו, במזרנים רכים ולבנים. עמוד הבועות ניצב לגובה שני מטרים ועולות בו בועות מאירות ברחש עדין ומתמשך. על הקיר נעים כתמי אור צבעוניים בקצב איטי ומחזורי. בפינה אחרת תופתעו לגלות מיטת מים חמימה ומענגת, ולידה סיבים דקיקים המאירים בצבעים מתחלפים.
מהו הרעיון שעומד מאחורי הסנוזלן? האם אפשר להשיג שינוי בעזרתו? ואולי, אולי יש כמה סודות מהחדר שיכול כל אחד לאמץ לעצמו ולשפר את איכות חייו?
ננסה לפרוש כאן מידע שיענה על שאלות אלו.
אם לא הלך בטוב, ילך בעוד יותר טוב!
הסנוזלן התפתח בקיצה של דרך ללא מוצא. מפתח השיטה , אד וורהול, הוא אדם שעסק במשך שנים בריפוי באמנות ועבד עם אנשים מבוגרים שסבלו ממוגבלות שכלית קשה. הוא זכה לשיתוף פעולה דל מאוד, אם בכלל, וניסה בדרכים שונות להעלות את רמת העניין של מטופליו. הוא גילה שבסביבה רב חושית נינוחה, החברים נעשים יותר ערניים ומגיבים לו. מאז עברו 33 שנים, והיום יכול אד וורהול, בעשרות מדינות בעולם, להתארח בסנוזלן, אם רק ירצה.
'סנוזלן'- מקום קסום, אומרים
איך משפיע הסנוזלן? איך זה עובד?
ישנו ממד בסיסי מאוד בחוויה הקיומית שלנו, מימד המשפיע על תפקודנו כבני אנוש, זהו המערך החושי. בספרות המקצועית מדברים על אינטגרציה סנסורית, כלומר, היכולת לעבד את הגירויים הנקלטים בו זמנית מכל החושים החושים, כדי להבין כראוי את המתרחש בסביבתנו.(איירס,1978). אם יש תקלה במערכת הבסיסית הזו, כל תפיסת העולם שלנו משתבשת. במקרים קשים של מגובלות פיזית או שכלית קשה, שם בולט הקושי באינטגרציה סנסורית, ואנו מוצאים עצמנו מדברים עם אנשים שלא מגיבים לנו בכלל ונראה לפעמים שהם כלל לא מבינים את משמעות תהליך האינטראקציה בין אנשים. מאתגר לשוחח איתם, לא? מה עושים? באים לסנוזלן, מתרכזים בהתאמת הגירויים לפי העדפת המטופל ולמעשה מספקים חוויה איכותית יותר של כל חוש בפני עצמו וגם של שילוב כל החושים. הטריק הוא במיקוד ובידוד הגירויים. לצורך כך אפשר לכנות את הסנוזלן 'מעבדה חושית'. האדם השוהה בסנוזלן, מתנסה בתחושות נעימות והוא מגיב בצורה חיובית לכך, זה בסיס טוב לפיתוח חוויה משותפת חיובית עם המטפל .
גרינספן (2000) מדבר על רצועת עוררות אופטימאלית של כל אדם, לאו דווקא מוגבל. לכל אחד יש מצב סביבתי- חושי אופטימאלי שבו הוא מתפקד במיטבו הן בתקשורת עם אנשים, הן בלמידה ובהנעה עצמית בכלל. קחו דוגמא: שעת בוקר לחוצה לפני היציאה לעבודה, זה לא הזמן לבקש ממך עזרה, זה לא זמן טוב להתמודד עם ילד מצוברח/ שכן רוטן/ תקלה בטלפון. למרות שאת/ה נחשב/ת לאדם סבלני ונעים הליכות, לא היינו רוצים להיות שם כשזה קורה. אבל שקטה אחרי הליכה בחיק הטבע או צעידה באוויר הצח, אז יש מצב להתמודד כראוי עם תופעות כאלה. מה ההבדל? אמנם יש כאן מימד רגשי אך בודאי מערכת החושים משחקת כאן תפקיד מרכזי, וכשהחושים קולטים גירוי מרגיע ומרענן בו זמנית, אז כל ישותנו חיונית יותר ואנו מתפקדים טוב. זוהי רצועת העוררות האופטימאלית שלנו. הסנוזלן, כמעבדה חושית, מאפשר להעניק את השילוב הזה של גירוי מרגיע ומרענן, ומכאן שמו; סנוזלן= סנוזל (לנמנם)+ סנופלן (לרחרח). הנמנום מסמל רוגע והרחרוח מסמל סקרנות וערנות.
אם כך , הסנוזלן מתאים גם לי?
הסנוזלן יכול לעזור בשיפור התמודדות שלנו עם סביבתנו, ע"י פיתוח מודעות להעדפה החושית שלנו, התנסות במצב החושי המיטבי בעבורנו, ופיתוח גמישות לגירויים שבשל נתונים אישיים שלנו, נמנענו מהם וחסמנו לעצמינו, במידת מה,את מרחב המחיה שלנו.
תאמרו שלכל אחד מועילה מוזיקה רוגעת, אויר צח, שקט ומרחבים ירוקים. ככלל, כל זה נכון אך בואו נכיר את עצמנו טוב יותר.
שמעתם פעם על דפוס חושי? כן, זה קשור לכל אחד מאיתנו ולכל בן אנוש על פני הגלובוס. כל אדם נולד עם כמה חושים? לפחות שבעה. ראייה, שמיעה, ריח, טעם, מישוש, תחושה עמוקה ושיווי משקל. בחגיגת החושים הזו יש לכל נברא, דפוס חושי ייחודי רק לו! כשם שדעותיהם ופרצופיהם שונים, כך דפוסי חושיהם שונים. כך גם שידעתם תמיד 'על טעם ועל ריח אין להתווכח'. גם על מראות וקולות, יש לכל אחד תגובה אחרת. ובהקשר לנכתב לעיל, האינטגרציה הסנסורית שלנו מתפקדת באופן שונה משל כל אחד אחר. וגם רמת העוררות שלנו תושג בסביבה חושית ספציפית להעדפה החושית שלנו, ובהשפעת הדפוס החושי הייחודי לנו.
אפשר לצייר זאת כקשת רצף חושי. בקצה האחד דפוס תת-חושי ובקצה הנגדי דפוס יתר-חושי. כל אחד מאיתנו נמצא היכנשהוא על פני הרצף הזה. גם היחס והתגובות שלנו לאנשים אחרים מושפע מאוד מהרושם שהללו יוצרים על הדפוס החושי שלנו.
תת חושי– אדם שהגירויים השונים משפיעים עליו, רק כשהגירוי חזק ובולט.
יתר חושי– אדם שהגירויים השונים משפיעים עליו גם כשהגירוי עדין וחלש.
או קיי, יפה. אבל מה זה משנה לנו?
משנה בהחלט! חברים, כל מערכת התפיסה שלנו את העולם מבוססת על חוויות שקלטנו בעזרת החושים, ובדפוס הייחודי לנו. עכשיו, מי שהמשפט מתאים לו ירים אצבע- האם את/ה אוהב/ת לצאת למרכזי קניות? נמשך/ת לאירועים רבי משתתפים, ל'אקשן'? כל מי שהרים אצבע לאיזה כיוון הוא נוטה על פני הקשת? עוד שאלה- האם את/ה מתכונן/ת לחג כמה שבועות מראש? האם את/ה מתאמץ לדייק בזמנים? האם מפריע לך כשמישהו דוחף אותך בטעות בעלייה לאוטובוס? מי שהרים אצבע עכשיו, לאיזה כיוון הוא מתאים על פני הרצף?
על פי רוב אנשים עם דפוס חושי בכיוון התת- חושי יהיו פחות רגישים להפרעות כמו רעש חזק, אורות מרצדים, מאלה שאוהבים הפתעות והרבה מהם נלהבים בקלות, רועשים יחסית וגם מגיעים בקלות לקרבה עם זרים. לעומת זאת אנשים עם דפוס יתר חושי שקטים יותר ויחסית מצטנעים. זהירים, אפילו חוששים, בפיתוח קשרים חדשים. זקוקים להכנה מראש, אחרת הם חשים מבוהלים. נוטים להקפדה על סדר, ומהם אף יותר ביקורתיים.
לומדים להתגמש!
כפי שאומר הרמב"ם, דרך האמצע היא שביל הזהב,עם זאת ד' ברא עולם מגוון ולכל אדם נתונים אישיים ייחודיים שהוענקו לו לצורך הגשמת תפקידו וייעודו. אין דפוס רע או טוב. בשני הדפוסים יש פוטנציאל חיובי לצד פוטנציאל שלילי. המודעות להעדפה החושית שלנו תפקידה לסייע לנו להבין את עצמינו טוב יותר, להכיר מה מניע ומה חוסם אותנו, מה מרתיע ומה מושך? ההכרה בעצמות מול החולשות מציבה אותנו במקום בטוח יותר של הערכה וקבלה עצמית.
בנוגע לתקשורת עם ילדנו, מודעות לדפוס החושי של כל ילד היא נכס אמיתי בהבנה של מה מקרב ומה מרחיק, מה נעים ומה מכאיב. ההורים שבין הקוראים הן מכירים את התופעה שבה ילד מינקות אינו רגוע, או שהאב /האם לא מרגישים 'קליק' כמו שהיו מצפים לחוש כלפי ילדם. בבסיס תופעות אלו קיים לעיתים העדר מודעות לדפוס החושי על השלכותיו. וזה בהחלט נושא רחב למאמר בפני עצמו.
מה שיפה בסנוזלן הוא היכולת הנפלאה להגמיש את הדפוס החושי שלנו ולהביא ביטויים קיצוניים שלו לידי איזון . איזון זה מוביל להרחבת התעוזה האישית ולפתיחת אפיקים חדשים לצמיחה בעבודה, במשפחה ובשעות הפנאי. באווירה הקסומה והמבודדת של הסנוזלן אנחנו יכולים לשחזר תחושות אלו כך שכאשר אנחנו נמצאים בסביבה חושית פחות סימפטית לנו, נהיה ערוכים, ונוכל לייצר לעצמנו תחושות טובות שיאזנו את מצבנו הרגשי, ולהתמודד טוב יותר. אנו קוראים לתהליך הזה ויסות חושי.
נהנית מהכתבה? נשמח שתשתפי אנשים שזה יוכל לעזור להם
הכנתי עבורך מדריך מעשי ומקצועי ב-מת-ת-נ-ה
שבו תלמדי איך לפתח את החושים, להכיר את צרכי ילדיך מקרוב.
את תצליחי להבין את השוני בין כל ילד וליצור בבית אווירה של שמחה
והרמוניה אוהבת בין כולם ברגע שתכירי את החושים של ילדייך.
~פתאום תביני את העולם שלהם מקרוב, בלי פחד וכל אתגר יהיה קל לפתור בקלות ובכיף~
התקדמות באה מגמישות ותעוזה ואת זה אנחנו מקנים לעצמנו ולילדינו
לקבלת המתנה השאירי פרטים עכשיו והמתנה בדרך אליך