בשביל להבין איך מתמודדים עם מצבי לחץ, כדאי שנלמד איך הצב"א מטפל בתסמיני תגובת קרב ולחץ אצל החיילים תסמינים 'ניתוק' 'רעד' 'תחושת' 'בדידות' 'בלבול' 'והצפה רגשית חוסר אונים', קריסה תפקודית היא המאפיין המזוהה העיקרי לתגובת קרב. תגובת קרב אינה חולשה נפשית אישיותית או מחלה, אלא תופעה שעלולה לפגוע בכל אחד, התערבות מהירה ונכונה בנפגע בתגובת קרב, בהתאם לשלבים שנלמדים, תסייע לו להתאושש מהר, לחזור לתפקוד ותצמצם אפשרות להתפתחות של קשיים נפשיים בעתיד. התעלמות מהתופעה או התערבות לא נכונה יגרמו לסבל מתמשך של הנפגע.
סדרת פעולות מול נפגע תגובת קרב: לעיתים תמצא את הנפגע שוכב עם הפנים כלפי מטה, תנוחה זו מחזקת תחושת חוסר אונים, לכן כבר בתחילת ההתערבות חשוב להנחות את הנפגע לעבור לישיבה ולעזור לו באופן פיזי, כנדרש.
עקרונות מגן – 'יהלו"ם' שאלות ממקדות קונקרטיות.
יצירת קשר – רואה, שומע, מגיב. תסתכל עליי? שומע אותי? תלחץ לי את היד.
הדגשת מחויבות – 'אתה לא לבד', 'אני איתך'.
לברר עובדות – שאלות קצרות וממוקדות בעובדות – מי היה איתך? איך הגעת לכאן? מה המטרה?.
וידוא סדר התרחשות – מה קרה? מה קורה? ומה יקרה? היה פיגוע, יש בלאגן, אני צריך שתקום.
מתן משימות – הנחייה לפעולה מיידית ולו הדבר הקטן ביותר.
איחוד הצלה משתמש עם מודל שיסד ד"ר משה פרחי.
מחויבות – לתת לבני הנוער את תחושה שאנחנו איתם, לצד אמירות 'לא נעזוב אותך'. 'את/ה לא לבד', 'נותן מענה לבדידות'
עידוד לפעילות – מעבר לדפוס התמודדות אקטיבי באמצעות
תפקידים ומשימות – גם הפשוטות ביותר. 'נותן מענה לתחושה של חוסר שליטה'
שאלות חשיבה – הפעלת הצד הקוגניטיבי כגורם מאזן לרגש: "איפה בדיוק היית?" "מה תכננת לעשות"? ויצירת תקשורת יעילה וברורה. 'נותן מענה לבלבול ומוצפות ריגשית'.
הבניית הזיכרון – יצירת רצף של התפתחות האירוע, מתן אוריינטציה במרחב ובזמן, הבנת המצב העכשווי והסרת תחושת האיום 'נותן מענה לתחושה חזקה של חוסר אונים'.
